תכנית הלימודים וחדר הלימוד "ארץ נחלה"

נטע לביא, אלמנתו של הרב נחמיה לביא, פיתחה תכנית ייחודית להוראת ההיסטוריה של העליה הציונית לארץ ישראל בשם "ארץ נחלה". סגל בית הספר עובר השתלמות בהוראת התכנית ובית הספר חנך חדר ייעודי לשם כך.

נכתב ע”י צוות התקשוב

אברהם אבינו – ב'קכג, 2123 לבריאת העולם (לפני כ-3660 שנה)– "לזרעך...עולם" (חומש בראשית)

 

משה רבנו – ב'תפח, 2488 לבריאת העולם (לפני כ-3290 שנה) – "ולהעלותו... מורשה" (חומש שמות)

 

דוד המלך – ב'תתקכד, 2924 – "כי בחר ה' בציון איוה למושב לו ... כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהילים) (לפני כ-3860 שנה)

 

עזרא הסופר – ג'תמב, 3442 לבריאת העולם (לפני כ-2340 שנה)

"ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם" (ספר עזרא)

 

ריה"ל (רבי יהודה הלוי) –  גדול משוררי ספרד, ד'תתקא, 4901 לבריאת העולם. (לפני כ-880 שנה)

"כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו. רוצה לומר: שירושלים אמנם תיבנה כאשר יכספו  ישראל אליה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה". (בספרו הכוזרי)

יצא למסע מספרד לארץ ישראל.

 

הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) מגדולי הראשונים ופרשני התורה. ה'ל – 5030 לבריאת העולם (לפני כ-750 שנה)

"אני הגבר ראה עני, גליתי מעל שלחני... כי ארך המסע מהשתרע... עזבתי את ביתי, נטשתי את נחלתי... טוב לי יום בחצרך לבקר בהיכלך החרב ומקדשך השמם לחזות ולרצות אבניך ואת עפרך לחונן..." (מתפילת הרמב"ן בבואו לירושלים).

"שנצטווינו לרשת הארץ ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (מצוות עשה ד' לרמב"ן).

עלה לארץ ישראל בגיל 73 מספרד וחידש את הישוב העברי בירושלים.

 

רבי עובדיה מברטנורא - מפרש המשנה מחדש ישיבה בירושלים. ה'רע, 5270 לבריאת העולם. (לפני כ-510 שנה)

ורבים אשר נדדו הלכו, שמים את פניהם לשוב לשבת בארץ, אולי יישר בעיני ה' ותשוב ונבנתה העיר על תלה וארמון על משפטו, ובאו האובדים והנדחים מיהודה ואפרים והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים..."  (אגרת לאחיו)

עלה לארץ ישראל מאיטליה בשנת רמ"ח, בדרך נדודים ארוכה וממושכת (קרוב לשנתיים וחצי) ולעתים תוך כדי סכנת חיים.

 

רבי יוסף קארו – הבית יוסף- מחבר ה"שולחן ערוך". ה'שלה, 5335 לבריאת העולם. (לפני כ-445 שנה)

"...חזקו ואמצו ועלצו, בניי, ידידיי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד... ותורתכם ערבה לפני הקדוש ברוך הוא... ועלו לארץ ישראל... לכן מהרו ועלו..." (מדבריו בסלוניקי לפני עלייתו לא"י)

עלה לארץ ישראל והגיע לצפת בשנת רצ"ו.

 

רבי יהודה החסיד – ה'תסא, 5461 לבריאת העולם. (לפני כ-320 שנה)

עורר רבים מקהילות פולין ואשכנז לעלות לארץ-ישראל. שיירת העולים נקראה "חבורה קדישא", רבים מהם מתו בדרך, וכשהגיעו מנו כאלף איש. בעזרת תורמים חידשו את חצר האשכנזים, בירושלים ואת בית הכנסת, שנודע אח"כ כ"בית כנסת החורבה" ("חורבת ר' יהודה חסיד").

 

רבי חיים בן עטר - "אור החיים הקדוש" – מגדולי פרשני התורה. ה'תקג, 5503 לבריאת העולם (לפני כ-280 שנה)

"קול יצא מאת ה' בלב כל בחירי המוני עַם אלוהי אברהם... לעלות לעיר סביב לה הרים... לומר: די לצער הפרידה!... קומו ונעלה אל הר ה', בבנינו ובבנותינו... לקיים כל דבר: כל הכתוב לחיים בירושלים" (ממכתביו ומקריאותיו לעליה לארץ)

עלה ממרוקו בראש חבורה של חכמים ותלמידים, ללמוד וללמד בארץ ישראל ולהחיש את הגאולה. נקבר בהר הזיתים בירושלים

 

 

רבי מנחם מנדל מוויטבסק – עליית החסידים תלמידי הבעל שם טוב. מגדולי תלמידי הבעל שם טוב – ה'תקמח, 5548 לבריאת העולם. (לפני כ-230 שנה)

רבי מנחם מנדל מוויטבסק, תלמיד המגיד ממזריטש ממשיכו של הבעש"ט , רבם של החסידים בבלארוס ובליטא. רבי מנחם מנדל עלה לארץ ישראל   בשנת  תקל"ז בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שהתיישבה בגליל. עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מששת אלפי היהודים בארץ ישראל באותה עת, העלייה הגדולה באותה עת.

 

רבי מנחם מנדל משקלוב – עליית תלמידי הגרא. מגדולי תלמידי הגאון מוילנא – ה'תקפז, 5587 לבריאת העולם. (לפני כ-195 שנה)

"אך את שפלותי ועניי ראה אלוקים והביאני לבית אדמו"ר הגאון החסיד רבן של כל בני הגולה מווילנא... וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו ואחזתיו ולא ארפנו ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי ובאשר ילין לנתי, לא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל" (מכתביו)

למד ושימש את הגר"א. אחר פטירתו דאג לדפוס כתביו עמד בראש עליית החסידים תלמידי הגר"א, תחילה בטבריה וצפת ואחר כך בירושלים,  משם יצאו מחדשי הישוב שמחוץ לחומות ירושלים ומייסדי המושבות הראשונות והישוב החדש בארץ-ישראל.

 

הרב צבי הירש קלישר מתלמידי רבי עקיבא איגר ומגדולי הדור מעורר דרישת ציון – ה'תרלה, 5635 לבריאת העולם. (לפני כ-145 שנה)

"זה כשלושים שנה אשר אני עוסק בישיבת ארץ הקודש והיה כמו נדר בלבי לעלות בעצמי אל הר הקודש להסתופף בחצרותיו, וכעת תתגעש ותרעש רוחי בקרבי אם לא עכשיו אימתי אשלם נדרי לד'?... ובשגם נקראתי מן האדון קארל נעטער ביפו שמבקש שאבוא אצלו להורות לו דרך ישורון אור לקיים מצות התלויות בארץ". (ממכתבו).

"מעט מעט תבוא גאולת ישראל, לאט לאט תצמיח קרן ישועה" (ספרו דרישת ציון)

פעל לעורר את נדיבי ישראל, לקנות קרקעות בא"י ולהושיב עליהם אנשים מוכשרים לעבודת האדמה. התכתב עם גדולי ישראל ועשירים, כמו מונטיפיורי,  נסע בערים שונות לעורר את הנדיבים לרעיון זה.

 

הרב שמואל מוהליבר. מגדולי הדור, מייסד תנועות חובבי ציון ומראשי הציונות הדתית – ה'תרנח, 5658 לבריאת העולם. (לפני כ-122 שנה)

"ישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו ויש מקדמוננו האומרים כי היא שקולה כנגד כל התורה, והטעם הפשוט של גודל המצווה הזאת, באשר הוא יסוד קיום לאומנוהאיש המאמין הוא חובב ציון אמיתי בכל ליבו ונפשו. יסוד חיבת ציון הוא לנצור את התורה כולה מורשה לנו דור דור בלי כל גירעון ותוספת. הנני אומר זאת בדרך כלל, כיתורתנו שהיא מקור חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו". ממכתבו להרצל ולקונגרס הציוני הראשון בבזל תרנז)

 

מעודד עלייה לארץ והתיישבות בה. שיכנע את הברון רוטשילד לעזור ליושבי הארץ, הקים את תנועת המזרחי - הסיעה הדתית בתנועה הציונות. פעל רבות עם הרצל.

 

רבי יואל משה סלומון. תלמיד חכם ופעיל ציוני, ממקימי פתח תקוה. ה'תרעג, 5673 לבריאת העולם. (לפני כ-110 שנה)

"מעת היכרתיו בהיותו אורח בביתי בחוץ לארץ, בעיר בויסק, נתמלאתי נהרה מהליבוב אשר ליבבני איש ירושלים הזה, בחן שפתיו ורוח בינתו ובלהבת האידיאלים שלו לתחיית ישראל על אדמתו ברגש מלא אצילות וטהרה..." (מדברי הראי"ה קוק עליו)

ממובילי היישוב היהודי מחוץ לחומות ירושלים ומייסד פתח תקווה.

 

הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק) – מייסד ורבה הראשי לישראל הראשון. ה'תרצה,  5695 לבריאת העולם (לפני כ-85 שנה)

"דגל-ירושלים מבטא הוא במציאותו שהמטרה הראשית היא יסוד הקדש... בתור 'עם קדוש על אדמת הקודש'... ממנו תצא אורה וישועה ברכה וקדושה לישראל ולעולם כולו" (הרב קוק)

מייסד הרבנות הראשית לישראל והרב הראשי הראשון, מייסד ישיבת מרכז הרב בירושלים, מקים תנועת "דגל ירושלים". "האדריכל הרוחני" של מדינת ישראל.

 

הרב צבי יהודה, ראש ישיבת מרכז הרב ומראשי הציונות הדתית התורנית -  5742 לבריאת העולם (לפני כ-40 שנה)

"לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו... אומץ הגבורה ועוז הרוח הזה של אנשי צבוריותנו, אשר נתכנסו ביום ה' אייר בבית המשכיות בתל אביב והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו כי יש מדינת ישראל... - אחד הוא עם רוח הגבורה הנשגבה של גיבורי צבאותינו קדושינו.. מוסרי נפשותיהם הטהורות על קדושת ד' וארצו ועמו ותורתו, אחד הוא מתוך המקור האחד של אוזר ישראל בגבורה ועוטרו בתפארה, המוליכו קוממיות לחרות עולם ומחדש ימיו כקדם בתשובת נחלתו וחזרת שכינתו. אומץ הגבורה הזה.. אשר הפיח בתוכנו א-להי אבותינו קורא דורותינו, הוא הנהו יסודם ושרשם של כל הנסים והנפלאות אשר בהתגלותו זאת עלינו.. רוח הגבורה הזה נמשך ממקור הנשמה של כנסת ישראל כולה וממרומי מעמקיה, מאת הנותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה, למתנחלים עליה ומחדשים בה את תחיית אמתם ואת תשובת טהרם.." (מספרו לנתיבות ישראל)

ראש ישיבת מרכז הרב. בנו ותלמידו של הראי"ה קוק. בונה "תורת המדינה".